כניסה לחברים רשומים



לוח כנסים ואירועים

הגנה על זכויות הפונדקאית

הגנה על זכויות הפונדקאית
עמדת ועדת האתיקה של האגודה הישראלית לחקר הפריון (איל"ה)
1.2017, כסלו תשע"ז

מדינת ישראל היא בין המדינות הבודדות אשר עיגנה בחוק הליך פונדקאות. למרות השינויים המשמעותיים והמבורכים שחלו בחוק מאז 1996 – לרבות הצעת החוק החדשה שפורסמה לאחרונה ע"י משרד הבריאות - קיימת תחושה בקרב הרופאים והמטפלים השונים שזכויותיה של האם הנושאת חסרות ואינן מכוסות כראוי. מידע משמעותי ומכריע בעניין הטיפול בה כאם נושאת, סיכוייה להצלחה, המשמעות הרפואית, המשפטית והביואתית של ההליך אינם מובאים לידיעתה בצורה נהירה ונגישה. כך שנפגעת יכולתה המהותית לקבל החלטה מושכלת ולתת הסכמה מדעת. ועדת האתיקה של איל"ה דנה בסוגיית הזכויות של האם הנושאת.

חוק ההסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק הפונדקאות) מתייחס באופן כוללני למערכת היחסים בין ההורים המיועדים לבין האם הנושאת. החוק דורש כי ייחתם הסכם בכתב בין הצדדים אך אין כל התייחסות מפורשת ומפורטת לגבי תוכן ההסכם וסעיפים קוגנטיים שחייבים להיכלל בו. כמו כן קובע החוק כי על ההסכם לקבל אישור של ועדת הסכמים המוקמת עפ"י החוק. ככלל, הדרישות לאישור ההסכם הינן בסיסיות ואינן יורדות לפרטים המחייבים כדי להגן כראוי גם  על האם הנושאת ומשפחתה.

ועדת מור יוסף אשר הוקמה ע"י משרד הבריאות ופרסמה את המלצותיה בשנת 2012 התייחסה לסוגיית הפונדקאות. ועדה זו דנה בצורך שעלה מצד קבוצות מסויימות באוכלוסיה להרחיב את תחולת החוק הקיים ולאפשר לאוכלוסיות נוספות לעשות שימוש בפונדקאות.
ועדת מור יוסף העלתה את הצורך בתיקונים הבאים הנדרשים בחוק הפונדקאות לצורך הגנה על האם הנושאת. וכך נכתב בסעיף 7 לדו"ח הוועדה:

 


 

באוגוסט 2015 פרסמה הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים מסמך המאגד את המלצותיה לשני הצדדים להסכם – ההורים המיועדים והאם הנושאת – בדבר תוכנו של ההסכם. המסמך מפרט את הקווים המנחים של הוועדה מההיבט המשפטי, הרפואי והביטוחי של ההסכם לנשיאת עוברים שבין הצדדים.

לצערינו, מן הבחינה המשפטית, למסמך זה אין תוקף משפטי מחייב, והוא מהווה המלצה בלבד לצדדים. זאת ועוד, לצד פרסום הדוח לא נעשה המהלך המחייב של הסברה , הדרכה והטמעת עקרי השינויים המופיעים בדוח זה, מה שמוביל לכך כי המלצות הוועדה אינן מקויימות הלכה למעשה.

במסמך זה הונחו קווים כללים בעניין שמירת זכויותיה, עצמאותה ופרטיותה של האם הנושאת. הושם דגש על הצורך בהפרדת הייעוץ המשפטי בין האם הנושאת וההורים המיועדים, הפרדה של הטיפול הרפואי וכו'. ראו המלצות הוועדה לאישור הסכמים  המצורף כנספח א' למסמך זה.

 

 

ועדת האתיקה של איל"ה , כאמור, דנה בסוגיית הזכויות של האם הנושאת. במהלך הדיון צפו מספר שאלות מהותיות.

  1. שקיפות והעברת מיידע רפואי לאם הנושאת- באחריות מי?
  2. מה מקומה של משפחתה של האם הנושאת בתהליך ואיזה תמיכה יש  לתת להם?
  3. חוזה הדואג לזכויותיה של האם הנושאת- מהם הסעיפים העיקריים אשר ראוי שיעוגנו בחוזה לגבי זכויותיה של האם הנושאת? (ביטוח, תשלומים קצובים, סעיפים קוגנטיים וכדומה)

במהלך הדיונים בנושא זכויות האם הנושאת עמדנו על טיבו של  מסמך ההמלצות שגיבשה ועדת האישורים. מסמך זה מכיל סעיפים רבים שאנחנו ממליצים לאכוף כחלק מהליך מחייב בתהליך אישור טיפולי פונדקאות על כל חלקיו.

להלן ההמלצות המהותיות של וועדת האתיקה של איל"ה באשר להגנה על האם הנושאת.
וועדת האתיקה של איל"ה רואה בהמלצות אלו אבני דרך לעבודת הרופאים העוסקים בטיפולי פוריות בכלל ובפונדקאות בפרט.

1. אנו מברכים על ההמלצה להפרדה ברורה ומוחלטת בין אנשי המקצוע שייתנו את חוות הדעת הן הרפואית והן הפסיכולוגית, של ההורים המיועדים לבין אלה של האם הנושאת, הפרדה הקיימת במסמך ההמלצות של ועדת האישורים ובהצעת החוק החדשה. 
 לדעתנו, נדרשת גם הפרדה מוחלטת בתהליך קבלת ההסכמה בין שני הצדדים לתהליך, על כל המשתמע מכך. אנו ממליצים  לנסח טופס הסבר וטופס הסכמה מדעת ייעודיים לתהליך כזה ומותאמים לו.

לדעתנו, המידע הרפואי הנמסר לאם הנושאת צריך לכלול גם מידע בדבר כישלונות חוזרים בשל איכות הביציות של האם המיועדת. לאור זאת, יש לדעתנו לדאוג להעברת מידע מהימן, הנמסר לאם הנושאת ע"י רופא שאינו מטפל  באם הנושאת. על הרופא של האם הנושאת למסור לה מידע בדבר , ההפלות והסיכונים הכרוכים בהליך הרפואי, לרבות סיבוכים אפשריים במהלך ההריון כולל יתר לחץ דם, סכרת, סיבוכי לידה, סיבוכים ארוכי טווח, בעיות רגשיות במהלך ולאחר ההיריון והלידה.

אנו סוברים כי האחריות הראשונית למסירת המידע המפורט לפונדקאית צריכה לחול על הרופא שנותן את חוות הדעת הרפואית מטעמה של האם הנושאת, בדבר התאמתה להליך לנשיאת עוברים. מינוי רופא נפרד לאם הנושאת יביא ליצירת קשר ישיר של מטפל-מטופל עם האם הנושאת ויגביר את תחושת האחריות והמחויבות של אותו רופא כלפיה. בהמשך חלה חובה על ועדת האישורים לוודא שהאם הנושאת הבינה את כל המשמעויות של החלטתה לשמש כאם נושאת. בשלב האחרון של התהליך, חובת הרופא המבצע את ההליך של השתלת הביצית המופרית ברחמה של האם הנושאת לוודא כי היא מודעת לכל המשמעויות של ההליך, כפי שאכן ראוי לפרט בטופס הסכמה מדעת ייעודי למטרה זו.

באשר לשקיפות המידע הנמסר לאם הנושאת והאחריות למסירתו, סעיף 18 לחוק הקיים קובע כי החוק עצמו וכל הסכם פונדקאות שמאושר לפיו אינו יכול לפגוע בדרישה (הקיימת למשל בחוק זכויות החולה ובפסיקה של בית המשפט העליון) לקבל הסכמה מדעת לטיפול רפואי שניתן. בהמשך לכך, גם הנחיות המצ"ב של ועדת האישורים לעריכת הסכם בין הצדדים קובע בסעיף 17 כי "על המועמדת לאם נושאת לחתום על תצהיר המפרט כי הוסבר לה, ע"י רופא שנבחר על ידה ואיתו היא התייעצה, על מהות התהליך, הקשיים הפיזיים והנפשיים והסיכונים הרפואיים הכרוכים בנשיאת עוברים- תרומת ביצית, מוות, עקרות, סיבוכים בלידה וכו' והיא הבינה את משמעותם."
חשוב לנו להדגיש שבמידה וסעיף 18 לחוק וכן ההנחיות האלה של ועדת האישורים בדבר חתימה על תצהיר מעין זה אכן מקויימים בפועל במרכזים הרפואיים השונים המבצעים הליכי פונדקאות, הרי שיש כאן הגנה על האם הנושאת. אבל, אם המלצות אלה אינן מקויימות ע"י מרכזים רפואיים שונים והרופאים הפועלים במרכזים אלה, הרי יש לדעתנו לפעול ישירות מול מרכזים רפואיים אלה ולרענן את ההנחיות המצ"ב.לאור זאת, לדעתנו, הקביעה בהצעת החוק החדשה שפורסמה לאחרונה ע"י משרד הבריאות כי לכל צד יהיה הרופא שלו, קביעה התואמת גם את המלצות ועדת מור-יוסף, הינה נכונה ומבורכת.
אנו סבורים כי ניתן להוסיף להצעת החוק קביעה חד משמעית וברורה כי בעת מתן טיפול לאם הנושאת, לרבות טיפול רפואי לקראת השתלת הביצית המופרית, יש לקיים את הוראות חוק זכויות החולה, תוך שימת דגש עלהוראת סעיף 13  הקובעת כי חובה למסור מידע מקיף למטופל לצורך קבלת הסכמתו לטיפול. יהיה בחידוד מעין זה כדי לחדד ולהעמיק אתאחריותו וחובתו של  הרופא המטפל למסור את מלוא המידע המחייב למטופלת בהליך זה .

זאת ועוד, אנו מצפים גם מהרופא של האם המיועדת, שהינה לרוב בעלת הביציות, למסור בצורה ברורה, עפ"י מדדים רפואיים ברורים, נתונים בדבר איכות וכמויות הביציות כדי לקבוע האם היא  מתאימה להליך. אנו ממליצים לנסח ולעגן דף הסכמה מדעת ודף הסבר נלווה ייעודיים לכל אחד מהצדדים ושכל אחד מהרופאים המטפלים יוודא בתהליך קבלת ההסכמה מדעת שהמידע שנמסר הובן כמתחייב.. כמו כן, אנו ממליצים כי בדפי ההסבר ודפי ההסכמה מדעת יפורטו הקשר בין גיל בעלת הביצית והצלחת הטיפול ולרבות כל הסכנות הכרוכות בהיריון, בדומה לכל הליך רפואי.

במצבים של מספר כשלונות בהליך הטיפול יש לקיים לדעתנו דיון של הצוות הרפואי הכולל את שני הרופאים המטפלים בהורים המיועדים ובאם הנושאת לשם הערכת סיכויי ההצלחה בהמשך. מסקנות הדיון ימסרו לאם הנושאת בפגישה בינה ובין הרופא שלה, ללא נוכחות ההורים המיועדים.

 

2. באשר לחובה ליידע את בן הזוג של האם הנושאת באשר להליך הפונדקאות והשלכותיו, כמו גם מתן הזכות להביע את עמדתו, הרי שלדעתנו אין מקום לתת לבן הזוג של האם הנושאת "זכות וטו".

בנוסף, חשוב להדגיש כי בן הזוג של האם הנושאת אינו בחזקת נוכח - נעדר. הוא אינו משקיף נטול זכויות בתהליך חיצוני המנותק ממנו. נהפוך הוא, הליך הפונדקאות של בת זוגו משפיע בצורה משמעותית עליו ועל חייו וחיי משפחתו ולכן יש לדעתנו מקום שדעתו תישמע, בטרם תתקבל ההחלטה של וועדת האישורים.

מיותר לציין, הליך הפונדקאות נוגע גם לבן זוג, ולכן חשוב לשתף אותו בתהליך זה ולתת לו את מלוא המידע וההסבר הנדרשים. כך, לדוגמה, נדרש שיתוף פעולה של בן הזוג של האם הנושאת להימנע מקיום יחסי מין איתה בתקופה שלהשתלת הביצית המופרית בגופה.  סוגיות נוספות שעולות בהקשר זה נוגעות לפן הרגשי ולהתמודדות של בן הזוג עם הסבל הצפוי לבת זוגו - האם הנושאת - במהלך הריון "התנדבותי" זה, וכן להתמודדות שלו עם המשפחה המורחבת, השכנים והחברים שיראו את אשתו בהריון שלא יסתיים בהרחבת המשפחה שלהם? סוגיות אלה ואחרות מצריכות, לדעתנו, מתן תמיכה לבן הזוג והשגת תמיכה ושיתוף מצדו.

נכון וחשוב לעגן את חובת מתן ההסבר לבן הזוג ושילובו בתהליך, גם כדי להבהיר לו מהן המשמעויות וההשלכות הצפויות מההליך והקשיים העלולים להיות בדרך לרבות הסכנות במצבים מסויימים לבת הזוג שלו כחלק מתהליך קבלת ההחלטה מדעת האם כן או לא להתחיל את הליך הפונדקאות.

3. אנו סבורים כי יש חשיבות רבה לביסוסם ויצירתם של קווים מנחים בעת עריכתו של ההסכם המחייב בין הצדדים, בדגש על התייחסות גם לזכויות האם הנושאת על ההיבטים השונים שלהן, לרבות הזכויות המשפטיות, הכלכליות, והרפואיות המגנות על האם הנושאת לאורך כל התהליך. יש לוודא כי זכויות אלה נשמרות ומקויימות לכל אורך התהליך.
לדעתנו, על המחוקק, ועל משרד הבריאות כמי שמופקד על הנושא לקבוע מה הם המרכיבים והסעיפים אשר יש  לעגן בהסכם מסוג זה, לרבות סעיפים קוגנטיים אשר לא ניתנים להתניה, כתנאי סף לכשרות ההסכם ולחוקיותו. בנוסף, חשוב לעגן בחוזה סעיף הדן בפיצוי לפונדקאית במקרה שעברה טיפולים חוזרים אך בסופו של התהליך לא ילדה.

לדעתינו, למרות הרצון לשמור על חופש החוזים בין הצדדים, בכל זאת ראוי, נכון ונדרש ללמוד מהעובדה שהמחוקק מצא לנכון להתערב בחופש החוזים בענייני עבודה וקבע הגנות וסעיפים קוגנטיים שנועדים להגן על העובדים אשר נתפסים לרוב כצד החלש יותר בהסכמי עבודה. במקרה זה נכון לגזור גזרה שווה מתחום יחסי העבודה ולהגן בצורה משמעותית על האם הנושאת וזאת מתוך אי השוויון האינהרנטי בין הצדדים להסכם פונדקאות. יש לדעתנו צורך בהתערבות מוגבלת ומידתית של המחוקק ו/או של משרד הבריאות כרשות מבצעת ככח מאזן.
 
סיכום
לאור כל מה שנאמר לעיל, אנו מצפים מהמחוקק ו/או ממשרד הבריאות לרדת מהגדר, להתערב בחופש החוזים שבין הצדדים ולקבוע הגנות בסיסיות מחייבות כתנאי לכשרות הסכם בפונדקאות. אין משמעות הדבר כי על משרד הבריאות לנסח חוזה מחייב אך לדעתנו על המחוקק לשלב את ההנחיות המצ"ב שפרסמה ועדת האישורים במסגרת הצעת החוק החדשה, או לכל הפחות לפרסם את ההנחיות האלה כתקנות מטעם שר הבריאות. בנוסף, במידה ושתי הצעותינו אלה לא תתקבלנה הרי שיש לדעתנו להפיץ את הנחיות ועדת האישורים במסגרת חוזר מנכ"ל לכל המרכזים הרפואיים והרופאים הנותנים שירותי פונדקאות בישראל.


חברי וועדת האתיקה
פרופ' יהושע דור-יו"ר                                          דר' אפרת רם-טיקטין
פרופ' שבח פרידלר                                              גב' חדווה אייל
פרופ' גד פוטשניק                                                הקאדי מוחמד זיבדה
עו"ס עו"ד אתי פרץ                                              עו"ד עופרה גולן
עו"ד רועי גילבר                                                  פרופ'/מ' עינת שלום-פז מזכירת הוועדה

 

ביבליוגרפיה
1. חוק הסכמים לנשיאת עוברים
 http://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Poriut_05.pdf
2. המלצות הוועדה הציבורית לבחינת הסדרה חקיקתית של נושא הפריון וההולדה בישראל בראשות פרופ' שלמה מור יוסף (ועדת מור יוסף 2012)
http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bap2012.pdf

 

נספחים
נספח א
המלצות לוועדה לנשיאת עוברים

  הגנה על זכויות הפונדקאית

עוד בפינת ועדת האתיקה

עבור לתוכן העמוד