• כלים לשירותך
  • עקבו אחרינו
  • התחבר/י
עמוד בית
האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה)
על איל"ה

לאחר מלחמת העולם השניה היתה פריחה בחקר הפוריות. צונדק בברלין וסמית בארה"ב גילו את שליטת ההיפופיזה על השחלות. החלו שיתופי פעולה בין קלינאים למדענים.



האגודה הישראלית לאנדוקרינולוגיה נוסדה בשנת 1958 במהלכה של פגישה שהתקיימה במכון וייצמן למדע, בין פרופ' מ. שלזניאק ממכון וייצמן, פרופ' ג'ק גרוס מביה"ס לרפואה שבירושלים ופרופ' ברונו לוננפלד, שבאותה תקופה שהה במחלקתו של פרופ' שלזניאק כמדען אורח.

באותה שנה הקים פרופ' הלברכט שהיה מנהל מחלקת נשים ויולדות בבי"ח השרון, אדם בעל חזון והתמדה, את הארגון הישראלי לפוריות כחלק מהאירגון עולמי. 

פרופ' ברונו לוננפלד הצעיר, שהיה אז מדען במכון וייצמן למדע, מונה לתפקיד מזכיר האירגון. פרופ' לוננפלד נשלח פעמיים לפרופ' צונדק, להזמין אותו להיות נשיא הארגון הישראלי, אך הוא לא היה מעוניין להיות "ארגון של איש אחד", כפי שהתבטא.

האגודה הישראלית נקראה "לחקר הפוריות" כדי להדגיש את שיתוף הפעולה בין קלינאים וחוקרים. היה צריך לגשר בין הגניקולוגים הכירורגים והאנדוקרינולוגים.

פרופ' הלברכט שימש היו"ר, משנת ההקמה ועד 1972. הכינוסים נערכו במקומות קטנים או בבתי חולים כדי לחסוך בהוצאות. לא היו אורחים מחו"ל ולא שילמו דמי חבר. לכל כינוס הגיעו כ-200 משתתפים. 
ב-1966 בכנס ה-6 של האגודה האירופאית לפוריות, פרופ' הלברכט ביקש וקיבל, הסכמה להבאת הכינוס הבא לארץ. ב-1968 התקיים הכינוס בישראל. הפתיחה היתה בהיכל התרבות. האורחים שהו במלון הילטון בתל אביב. בכינוס הונח ספר אשר בו חתמו האורחים ורשמו הקדשות. בנוסף, אורגן כנס קטן בנושא הגונדוטרופינים, בתל השומר, עם אותם המשתתפים. ועדה מדעית שכללה את פרופ' הלברכט, פרופ' סופרמן, פרופ' יורגאו ופרופ' לוננפלד בנתה את התוכנית המדעית. 

למעשה מיסדו את הארגון הישראלי לפני הכינוס הבינלאומי, כיון שרק גוף מוכר יכול היה להביא כינוס עולמי כזה לארץ. בתום תקופת כהונתו של פרופ' הלברכט, הוא החליט כי יש לערוך בחירות. הסתבר כי אין תקנון מסודר, הכללים היו כתובים על מיני פתקאות. התקנון הוכנס בהדרגה וגם הרישום כעמותה לקח זמן רב. למעשה, ה"אגודה הישראלית לחקר הפוריות" נרשמה ברשם העמותות רק בשנת 1992 על ידי פרופ' אינסלר. מטרותיה העיקריות כפי שמנוסחות באישור הרישום: "לקדם ולעורר את הידע וחקר הפוריות בישראל".

כיום מונה העמותה כ-450 חברים אשר מתעדכנים תדיר בחידושים הקליניים ובמחקר הבסיסי בתחום. כינוס שנתי וימי עיון מאורגנים, קיים אתר אינטרנט פעיל. חברי הוועד והעמותה מעורבים במדיניות הממשלה בנושאי הפריון. כמו כן עוסקים כן חברי העמותה בהוראה ובהדרכת למתמחים.